מכתב ורגעים מהמפגש המיוחד והמשמח של משפחת מסנברג שהתקיים ביום שני 2.12.2013 נר שישי של חנוכה - בביתם של סיניה ומשה פישר.
בס"ד תשע"ד
במסיבת החנוכה אצל מושיק - כתבה והקריאה עדי שרון
המשפחה שלנו –
נרות דולקים
ובוערים
מחממים,
מראים דרך
מתווים ערך -
לאורם נלך.
חלקם, בזיכרונות
סבים, סבתות,
גם אבא שלי,
גם הדודה שרה
ואריה ואחי.
זיכרון של ריח.
מקלחת וריח של חפיפה,
שולחן שבת ועוגת שוקולד מקציפה
מרק עוף ואטריות
וצלי מהביל
וריח טיגון של קציצות - מגרה,
ובכי וצחוק מתגרה,
מריבות ילדים,
משחקים.
ופתאום צץ, זיכרון מחג סוכות -
ריח סכך טרי ושרשרות מנייר
ורחש... ש רשרוש צבעוני.
מה באמת?
כל כך הרבה זמן עבר?
גם אנחנו,
פעם מזמן היינו ילדים
שיחקנו והשתוללנו בין השבילים
הבאנו הביתה זר סביונים
הרחנו כלנית ונרקיסים
ובין הבתים תורמוסים
כחולים סגולים.
איקליפטוס עבות בפינת הרחוב,
שלא יכולנו בזרועותינו להקיף בחיבוק אהוב וטוב
ודשא ירוק ועשב קצר.
ועכשיו
מה באמת?
פתאום הכל נראה כל כך רחוק וזר.
וכמו רחל המשוררת
גם אני שואלת
ההיו הדברים מעולם?
הם נראים עתיקים, רחוקים ואחרת.
אבל ידידיי -
אני כאן מצהירה:
אני גאה להיות
חלק מן המשפחה הזאת
גבורה ושמחה - הם התשתית, אבני היסוד, הדרך והמטרה
והם הגנטיקה הכי הכי טובה.
היה מפגש מרגש ומוצלח,נוכחות כמעט מלאה. בלי מוסיקה שברקע ובלי "אירוע" היה מפגש משפחתי אינטימי. תודה מושיק על האירוח, תמי ובועז מצוות המארגנים, בנצי הצילומים והבלוג נהדרים, ולכל הדודים, הדודות, בני הדודים והמשפחה היה נהדר לפגוש אתכם. יוסי.
השבמחקתודה יוסי ולכל המארגנים והמארחים. המצלמה מוכנה כבר לארוע הבא ואולי הפעם עם הילדים...
השבמחקחג חנוכה שמח!
בנצי